כתיבה: המאמר הספרותי בעברית
בפרק הכתיבה נבחנת היכולת לנסח מאמר ספרותי בהיר ומגובש: טענה, מבנה, לשון וראיות. הבחינה בודקת גם את איכות הטיעון וגם את דיוק הלשון העברית.
מבנה המאמר
- מבוא: הצגת השאלה וטענה חד‑משמעית – לא "במאמר זה אסקור".
- גוף: פסקה = רעיון אחד. המבנה הפנימי: טענה משנית ← ראיה מן הטקסט ← הנמקה ← קישור לפסקה הבאה.
- סיכום: החזרת הטענה במלים אחרות והרחבתה, בלי רעיון חדש.
כלים לשוניים
- הווה ספרותי: "הדובר פונה", "המספר עוצר", "הסצנה נחתכת".
- מילות קישור: לעומת זאת, מכאן ש, יתרה מזו, דווקא, אף על פי כן.
- ציטוט קצר ומדויק, עם הסבר צמוד – לא ציטוט לשם ציטוט.
דוגמה עם הנמקה
פסקה חלשה: "השיר עוסק בגעגול." פסקה חזקה: "החזרה על הצירוף 'בית אבא' בשלושת הבתים הופכת את הזיכרון למקום שאינו ניתן לחזרה; החזרה עצמה מממשת את הכמיהה." אותה טענה בדיוק, אבל עם ראיה לשונית והנמקה שמסבירה כיצד האמצעי יוצר משמעות.
מלכודות
ריבוי טענות בפסקה אחת; ציטוט ארוך בלי הסבר; ערבוב עבר והווה; סיכום שמכניס רעיון חדש; הכללה על "החברה" במקום אמירה על הטקסט; שגיאות תחביר שמטשטשות את הטענה.
כלל אצבע: אם אפשר למחוק משפט בלי לפגוע בטיעון – הוא כנראה מיותר.