זכויות האדם והאזרח
הדומיין 'זכויות האדם והאזרח' עוסק בסוגי הזכויות, במקורותיהן בחוקי היסוד ובאיזון בין זכות לבין אינטרס ציבורי. בבגרות נבדקת היכולת ליישם את פסקת ההגבלה על מקרה חדש ולהבחין בין זכות חוקתית לבין זכות שבחקיקה רגילה.
סוגי זכויות
- זכויות טבעיות: חיים, כבוד, חירות, קניין ופרטיות - מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992).
- זכויות פוליטיות: בחירה, התאגדות, ביטוי ומחאה. חופש הביטוי אינו מעוגן בחוק יסוד מפורש; בגץ גזר אותו מכבוד האדם.
- זכויות חברתיות: חינוך, בריאות ודיור - לרוב בחקיקה רגילה, ולכן אינן זכויות חוקתיות.
- שוויון: אינו כתוב מפורשות בחוק יסוד; בגץ הכיר בו כנגזר מכבוד האדם.
פסקת ההגבלה
סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע שאין פוגעים בזכות אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בפועל בודקים: האם הפגיעה בחוק או מכוח הסמכה מפורשת; האם התכלית ראויה; האם נבחר אמצעי שפגיעתו פחותה; והאם האיזון בין התועלת לנזק סביר.
פסקת התגברות
חוק יסוד: חופש העיסוק מאפשר לכנסת לחוקק חוק הפוגע בחופש העיסוק אף אם אינו עומד בתנאי ההגבלה, באמצעות הוראה מפורשת. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא נכללה פסקת התגברות כזו, ולכן פגיעה בכבוד האדם אינה ניתנת לעקיפה באותה דרך.
דוגמה פתורה
חוק מחייב היתר משטרה לכל הפגנה. הפגנה היא ביטוי פוליטי מוגן. החוק פוגע בחופש הביטוי, והוא חוק רגיל. בבדיקת פסקת ההגבלה: התכלית - שמירת הסדר - ראויה; אך דרישת היתר מוקדמת לכל הפגנה היא אמצעי גורף, וישנם אמצעים פחותי פגיעה כמו התראה, שינוי מסלול או הגבלת שעות. לכן החוק אינו מידתי וצפוי להיפסל.
מלכודות
- 'זכות חוקתית היא מוחלטת' - לא; היא כפופה לפסקת ההגבלה.
- 'פסקת ההגבלה חלה על כל חוק' - היא חלה על חוקים הפוגעים בזכויות חוקתיות.
- 'חופש הביטוי מעוגן בחוק יסוד מפורש' - לא.
- 'שוויון מעוגן בחוק יסוד' - לא באופן מפורש.