תמ"ג נומינלי מול ריאלי ותוכנית השקעה ציבורית של 30 מיליארד ש"ח
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אומדנים ראשוניים לשנת 2024: התמ"ג הנומינלי הסתכם ב-1,950 מיליארד ש"ח, ומדד המחירים של התמ"ג (דפלטור, בסיס 2020 = 100) עמד על 105. הרכיבים (במיליארד ש"ח, מחירים שוטפים): צריכה פרטית 1,020, צריכה ציבורית 470, השקעה ושינוי במלאי 400, יצוא טובין ושירותים 640, יבוא טובין ושירותים 580. האוכלוסייה 10.1 מיליון נפש. בשנת 2023 התמ"ג הריאלי (במחירי 2020) היה 1,800 מיליארד ש"ח. שיעור האבטלה 4.2%, הגירעון הממשלתי 4.8% מהתמ"ג, והנטייה השולית לצרוך היא 0.7 ושיעור המס 20%. הממשלה מציעה תוכנית השקעה ציבורית של 30 מיליארד ש"ח. משרד האוצר טוען שהיא תיצור צמיחה של 4%, ובנק ישראל מזהיר מפני לחץ ביקוש והתחממות.
1. חשבו את התמ"ג הריאלי, את שיעור הצמיחה ואת התמ"ג הריאלי לנפש, והסבירו מדוע שיעור הצמיחה הנומינלי שונה משיעור הצמיחה הריאלי.
Read the worked answer
חישובים
- תמ"ג ריאלי = תמ"ג נומינלי / דפלטור = 1,950 / 1.05 = 1,857.1 מיליארד ש"ח (במחירי 2020)
- שיעור צמיחה ריאלי = (1,857.1 − 1,800) / 1,800 = 3.2%
- תמ"ג ריאלי לנפש = 1,857.1 מיליארד / 10.1 מיליון = כ-183.9 אלף ש"ח
נומינלי מול ריאלי
- התמ"ג הנומינלי גבוה ב-8.3% לעומת 1,800, אך חלק מהפער אינו ייצור נוסף אלא עליית מחירים: הדפלטור עלה ב-5%.
- כלומר, מתוך הגידול הנומינלי של כ-150 מיליארד ש"ח, כ-92 מיליארד הם 'אינפלציה' (1,800 × 0.05) וכ-57 מיליארד הם תוספת תוצר אמיתית.
- השוואה נכונה לאורך שנים מחייבת מחירים קבועים (שנת בסיס), אחרת ערבוב של עליית מחירים וגידול כמות ייצור יוצר תמונה מטעה.
הערה על נפש: התמ"ג לנפש הוא מדד ממוצע בלבד; הוא אינו מלמד על התפלגות ההכנסות, על שעות עבודה או על איכות הסביבה.
2. בדקו את סכום הרכיבים, חשבו את היצוא נטו, וקבעו איזה רכיב תרם את החלק הגדול ביותר לתמ"ג. כיצד משפיע היבוא על עוצמתו של מכפיל ההוצאה?
Read the worked answer
בדיקת סכום הרכיבים 1,020 + 470 + 400 + 640 − 580 = 1,950 - מתאים לתמ"ג הנומינלי, כמצופה מזהות החשבונאות הלאומית: Y = C + G + I + X − M.
יצוא נטו: 640 − 580 = +60 מיליארד ש"ח, כ-3% מהתמ"ג - עודף סחר קטן בלבד, ולכן המשק חשוף מאוד לתנודות בסחר העולמי ולשער החליפין.
הרכיב הדומיננטי: הצריכה הפרטית, 1,020 מתוך 1,950, כלומר כ-52% מהתמ"ג. המשמעות: כל פגיעה בהכנסה הפנויה של משקי הבית (מיסוי, אבטלה, ריבית על משכנתאות) מפעילה את המנוע הגדול ביותר של הביקוש.
היבוא והמכפיל: כל שקל ביקוש שמנותב ליבוא 'בורח' מהמשק ואינו יוצר הכנסה נוספת ליצרנים מקומיים. לכן במשק פתוח המכפיל קטן מ-1/(1−c): הנוסחה המדויקת היא 1/(1 − c + m), כאשר m היא הנטייה השולית ליבוא. במשק שבו היבוא כ-30% מהתמ"ג, ה-m גדול והמכפיל נמוך בהרבה מזה של משק סגור.
3. העריכו את טענת משרד האוצר כי התוכנית תייצר צמיחה של 4%. הציגו חישוב מכפיל, ופרטו שלוש סיבות לכך שהשפעתה בפועל תהיה קטנה יותר.
Read the worked answer
חישוב מכפיל
- עם מס пропорציונלי: מכפיל = 1 / (1 − c(1 − t)) = 1 / (1 − 0.7 × 0.8) = 1 / 0.44 ≈ 2.27
- השפעה על התמ"ג: 30 × 2.27 ≈ 68 מיליארד ש"ח
- כשיעור מהתמ"ג: 68 / 1,857 ≈ 3.7%
המספר קרוב לטענת 4%, אך הוא גבול עליון. מדוע בפועל פחות:
- דליפת יבוא: כל חלק מהביקוש שמנותב ליבוא אינו מייצר הכנסה מקומית, ולכן המכפיל האפקטיבי נמוך מ-2.27.
- תנאי תעסוקה: האבטלה 4.2% בלבד - משק קרוב לתפוסה מלאה.当 הביקוש עולה מעבר לתפוקה הפוטנציאלית, התוצאה היא בעיקר עליית מחירים ולא תוצר נוסף.
- דחיקה (crowding out) ועלויות מימון: הגירעון כבר 4.8%; הנפקת חוב נוספת עלולה להעלות ריביות ולצמצם השקעה פרטית.
- פיגור בזמן: השקעה ציבורית מתבצעת על פני שנים; בשנה הראשונה מנוצל רק חלק מהסכום.
מסקנה: 3.7% הם תרחיש 'הכל הולך כשורה'. הערכה אחראית תהיה נמוכה יותר, וחשוב לציין את הסיכון האינפלציוני שמזכיר בנק ישראל - השניים אינם סותרים: אותה תוכנית יכולה להגדיל תוצר מעט ולהעלות מחירים הרבה.