Bagrut Economics key terms

מצב שבו המשאבים הזמינים מוגבלים ביחס לרצונות האדם, ולכן יש צורך לבחור בין שימושים חלופיים. זהו הבסיס לבעיה הכלכלית ולעלות האלטרנטיבית.

שווי החלופה הטובה ביותר שנאלצנו לוותר עליה כאשר בחרנו שימוש מסוים במשאב. היא כוללת גם תשלומים כספיים וגם ערך הזמן או ההזדמנות שלא נוצלה.

החלטה מה לייצר, מה לצרוך וכיצד לחלק משאבים מוגבלים בין מטרות מתחרות. כל בחירה כרוכה בוויתור על חלופות ובהתמודדות עם עלות אלטרנטיבית.

גרף המציג את הצירופים המרביים של שני מוצרים שאפשר לייצר במשק בהינתן משאבים וטכנולוגיה נתונים. נקודות על העקומה משקפות ניצול מלא ויעיל של המשאבים.

מצב שבו לא ניתן להגדיל את התועלת או התפוקה של גורם אחד בלי לפגוע באחר, בהינתן המשאבים הקיימים. במשק יעיל מיוצרים המוצרים שהצרכנים מעריכים ביותר בעלות הנמוכה האפשרית.

הכמות ממוצר שצרכנים מוכנים ו�יכולים לרכוש בכל רמת מחיר, בהינתן גורמים אחרים קבועים. העקומה יורדת בדרך כלל כי ירידת מחיר מגדילה את הכמות המבוקשת.

הכמות ממוצר שיצרנים מוכנים ומסוגלים למכור בכל רמת מחיר, בהינתן גורמים אחרים קבועים. העקומה עולה בדרך כלל כי מחיר גבוה יותר מגדיל את הכדאיות לייצר ולמכור.

מצב שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת במחיר מסוים, ולכן אין לחץ לשינוי מחיר. מחיר זה נקרא מחיר שיווי המשקל, ובו השוק "מתנקה".

מצב שבו הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת במחיר נתון, בדרך כלל משום שהמחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל. עודף זה יוצר לחץ לעליית מחיר.

מצב שבו הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת במחיר נתון, בדרך כלל משום שהמחיר גבוה ממחיר שיווי המשקל. עודף זה יוצר לחץ להורדת מחיר.

מדד לשיעור השינוי בכמות המבוקשת בעקבות שינוי של אחוז אחד במחיר. ביקוש גמיש גדול מאחד, בלתי גמיש קטן מאחד, וגמישות יחידה שווה לאחד.

התוספת לעלות הכוללת כאשר הפירמה מייצרת יחידה נוספת אחת. הפירמה המתחרה ממקסמת רווח כאשר העלות השולית שווה להכנסה השולית.

התוספת להכנסה הכוללת ממכירת יחידה נוספת אחת. בשוק תחרותי היא שווה למחיר השוק, ואילו במונופול היא נמוכה מהמחיר.

כלל שלפיו פירמה מגדילה את רווחיה כאשר התפוקה שבה ההכנסה השולית שווה לעלות השולית. בנקודה זו אין כדאיות להגדיל או להקטין את הייצור.

מצב שבו ספק יחיד שולט בשוק של מוצר שאין לו תחליף קרוב, ולכן יש לו כוח לקבוע מחיר. המונופול נוטה לייצר פחות ולגבות מחיר גבוה מאשר בשוק תחרותי.

מבנה שוק שבו יצרנים רבים מציעים מוצר אחיד, לכל אחד נתח שוק קטן ואין לו השפעה על המחיר. הפירמה היא "מקבילת מחיר" ומרוויחה רק בטווח הארוך רווח נורמלי.

מצב שבו מנגנון השוק החופשי אינו מקצה משאבים ביעילות, למשל בגלל מונופול, השפעות חיצוניות או מידע חסר. במקרים כאלה עשויה להיות מוצדקת התערבות ממשלתית.

עלות או תועלת שנגרמת לצד שלישי שאינו צד לעסקה ואינו מקבל פיצוי או תשלום עליה. השפעה שלילית כמו זיהום גורמת לייצור יתר, וחיובית כמו חינוך גורמת לייצור חסר.

מס שמוטל על פעילות הגורמת להשפעה חיצונית שלילית, במטרה להפנים את העלות החברתית במחיר ולצמצם את הייצור או הצריכה המזיקים.

שווי השוק של כל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך גבולות המדינה בתקופה נתונה, לרוב שנה. הוא מודד את גודל הפעילות הכלכלית במשק.

שווי השוק של הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו על ידי גורמי ייצור תושבי המדינה, גם מחוץ לגבולותיה. ההבדל מהתמ"ג נובע מתשלומי גורמי ייצור עם חוץ.

התמ"ג הנמדד במחירי השוק השוטפים של השנה הנבחנת, בלי לתקן אותם לשינויי מחירים. עלייה בו יכולה לנבוע מגידול בכמות או רק מעליית מחירים.

התמ"ג הנמדד במחירים קבועים של שנת בסיס, ולכן מנטרל את השפעת שינויי המחירים. הוא משקף נאמנה יותר את השינוי בכמות הסחורות והשירותים שיוצרו.

מדד מחירים המחושב כיחס בין התמ"ג הנומינלי לתמ"ג הריאלי, כפול מאה. הוא מראה את השינוי במחירי כל מרכיבי התוצר, ולא רק בסל צריכה קבוע.

הוצאות משקי הבית על סחורות ושירותים לצריכה שוטפת, כגון מזון, דיור, תחבורה ובידור. זהו המרכיב הגדול ביותר בביקוש המצרפי במשק.

הוצאות על יצירת הון קבוע, כגון מכונות, מבנים ותשתיות, ועל שינוי במלאי. ההשקעה מגדילה את כושר הייצור העתידי של המשק.

סך ההוצאות המתוכננות במשק על סחורות ושירותים ברמת מחירים נתונה: צריכה פרטית, השקעה, הוצאות ממשלה ויצוא נטו. ירידה בו עלולה לגרום למיתון.

שימוש של הממשלה בהוצאותיה ובמיסים כדי להשפיע על הביקוש המצרפי, התעסוקה והצמיחה. מדיניות מרחיבה מגדילה הוצאות או מקטינה מיסים, ומצמצמת עושה ההפך.

פעולות של הבנק המרכזי לשליטה בכמות הכסף ובשיעורי הריבית במשק, במטרה לייצב מחירים ולתמוך בפעילות כלכלית. הכלי המרכזי הוא קביעת ריבית הבנק המרכזי.

מוסד האחראי על הנפקת הכסף, על ניהול המדיניות המוניטרית ועל יציבות המערכת הבנקאית. בישראל זהו בנק ישראל, והוא פועל במידה רבה independently מהממשלה.

המחיר המשולם על שימוש בכסף של אחר למשך תקופה, מבוטא באחוזים מהקרן לשנה. היא משפיעה על נטיית משקי הבית לחסוך ועל כדאיות ההשקעה של פירמות.

עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית במשק, שמפחיתה את כוח הקנייה של הכסף. היא נמדדת בדרך כלל בשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן.

מדד הבודק את השינוי במחירי סל קבוע של סחורות ושירותים שמשק בית טיפוסי צורך. השינוי באחוזים במדד בין תקופות משמש למדידת האינפלציה.

כמות הסחורות והשירותים שאפשר לרכוש ביחידת כסף נתונה. כשהמחירים עולים מהר מההכנסה, כוח הקנייה של משק הבית יורד אף אם הכנסתו הנומינלית לא השתנתה.

ההכנסה של משק הבית לאחר ניכוי מיסים ישירים ותשלומי חובה, העומדת לרשותו לצריכה או לחיסכון. היא הגורם המרכזי הקובע את רמת הצריכה הפרטית.

מצב שבו הוצאות הממשלה גדולות מהכנסותיה ממסים וממקורות אחרים בשנה נתונה. הגירעון ממומן לרוב בהלוואות, ומגדיל את החוב הלאומי.

סך ההתחייבויות של הממשלה כלפי מלווים מקומיים וזרים, מצטבר מגירעונות תקציביים לאורך שנים. גידול מהיר בו עלול להעלות את עלות הריבית ולפגוע ביציבות המשק.

חשבונאות של כל העסקאות הכלכליות בין תושבי המדינה לבין תושבי חוץ בשנה נתונה. הוא כולל את החשבון השוטף, חשבון ההון והחשבון הפיננסי.

המחיר שבו נסחרת יחידת מטבע חוץ אחת במטבע מקומי, למשל מספר השקלים תמורת דולר אחד. שינוי בשער משפיע על מחירי היצוא והיבוא ועל האינפלציה.

ההפרש בין שווי היצוא של המדינה לבין שווי היבוא שלה בתקופה נתונה. יצוא נטו חיובי מגדיל את הביקוש המצרפי, ושלילי מקטין אותו.