Bagrut Economics cheat sheet

משאבי ייצור: קרקע, עבודה, הון, יזמות. תשלום בעבורם: רנטה, שכר, ריבית, רווח.

עלות אלטרנטיבית = הערך של החלופה הטובה ביותר שנזנחה; אינה בהכרח הוצאה כספית בפועל.

עקומת התמורה (PPF) קמורה למקור בגלל עלות אלטרנטיבית עולה; נקודה על העקומה = ניצול מלא ויעיל.

שיווי משקל תחרותי: היצע = ביקור, כלומר Qd = Qs; מחיר גבוה ממנו יוצר עודף היצע, נמוך ממנו יוצר מחסור.

גמישות מחיר של הביקוש = %שינוי בכמות ÷ %שינוי במחיר; ביקוש קשיח כאשר |E| < 1.

מוצר נורמלי: הכנסה עולה → ביקוש עולה; מוצר נחות: הכנסה עולה → ביקוש יורד.

מוצרים תחליפיים: מחיר האחד עולה → ביקוש לשני עולה; מוצרים משלימים: מחיר האחד עולה → ביקוש לשני יורד.

מקרו: תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וצמיחה הם משתני מטרה; מס, ריבית והוצאה ממשלתית הם מכשירי מדיניות.

תקציב משק הבית: הכנסה פנויה = הכנסה נטו פחות מסים ישירים ועוד תשלומי העברה.

פונקציית הצריכה הקיינסיאנית: C = a + b·Yd, כאשר b = נטייה שולית לצרוך (0 < b < 1), a = צריכה אוטונומית.

נטייה שולית לצרוך MPC = ΔC/ΔYd; נטייה שולית לחסוך MPS = 1 − MPC.

כלל החלטה בין-זמנית: צריכה היום מול צריכה מחר תלויה בריבית ובהעדפת זמן; ריבית גבוהה מייקרת צריכה היום.

פרדוקס העושר: ירידת מחירים מגדילה כוח קנייה אך עלולה לדחות צריכה אם הצרכן מצפה לירידה נוספת.

תועלת שולית פוחתת: כל יחידה נוספת של מוצר מוסיפה פחות תועלת; הצרכן ממקסם תועלת כאשר MUx/Px = MUy/Py.

הכנסה קבועה (קבועה לאורך החיים) לעומת הכנסה שוטפת: צריכה מוחלקת על פני מחזור החיים לפי מודל מודיליאני.

פיקוח מחירים מתחת לשיווי משקל (מחיר מקסימום) יוצר מחסור, תורים ושוק שחור.

פונקציית ייצור: Q = f(K, L); תוצר שולי פוחת גורם לעלות שולית עולה בטווח קצר.

עלויות: TC = FC + VC; MC = ΔTC/ΔQ; AC = TC/Q; AFC יורדת תמיד, AVC ו-ATC בצורת U.

כלל מקסום רווח בשוק תחרותי: P = MC, ובלבד ש-P ≥ AVC (אחרת הפסד מקסימלי = סגירה).

מונופול ממקסם רווח כאשר MR = MC; MR < P בשל עקומת ביקוש יורדת; המחיר נקבע על עקומת הביקוש.

מבני שוק: תחרות משוכללת (רבים, מוצר הומוגני), תחרות מונופוליסטית (בידול מוצר), אוליגופול (מעטים, תלות הדדית), מונופול.

יתרון לגודל: עלות ממוצעת יורדת עם הגדלת התפוקה → חסם כניסה טבעי לשוק.

תפוקה שולית פוחתת של עבודה מסבירה מדוע עקומת ההיצע של הפירמה עולה בטווח קצר.

הכנסה שולית = שינוי בהכנסה הכוללת ÷ שינוי בכמות; בתחרות משוכללת MR = P.

תמ"ג = סך ערך השוק של מוצרים ושירותים סופיים המיוצרים בתוך גבולות המדינה בתקופה נתונה; אינו כולל תשומות ביניים.

זהות ההוצאה: Y = C + I + G + (X − M); זהות ההכנסה: Y = C + S + T.

מכאן: (S − I) = (G − T) + (X − M) - גירעון ממשלתי או עודף סחר ממומנים מחסכון.

תמ"ג נומינלי מול ריאלי: ריאלי מחושב במחירי שנת בסיס; דפלטור התמ"ג = נומינלי ÷ ריאלי × 100.

מכפיל הוצאה: 1/(1 − MPC) במשק סגור; מכפיל מס = −MPC/(1 − MPC).

מדיניות פיסקלית מרחיבה (הגדלת G או הקטנת T) מגדילה ביקוש מצרפי; מצמצמת עושה ההפך.

ייצוב אוטומטי: מיסים פרוגרסיביים וקצבאות אבטלה מקטינים את התנודה הכלכלית בלי החלטה פוליטית.

פער תפוקה = תמ"ג בפועל פחות תמ"ג בפוטנציאל; פער שלילי מלווה לרוב באבטלה גבוהה מהטבעית.

פונקציות הכסף: אמצעי חליפין, מדד ערך, אצירת ערך ויחידת חשבון.

בנק מרכזי קובע את הריבית במשק; בנקים מסחריים יוצרים כסף ע"י מתן אשראי (כסף בנקאי).

מכפיל הכסף ≈ 1 ÷ יחס הרזרבה; יחס רזרבה גבוה יותר מקטין את היצע הכסף.

משוואת החליפין: M·V = P·Q; בטווח ארוך עלייה ב-M ללא עלייה ב-Q מתבטאת בעלייה ב-P.

אינפלציה = שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן (CPI); אינפלציה ריאלית = נומינלית פחות אינפלציה (בקירוב).

ריבית נומינלית ≈ ריבית ריאלית + אינפלציה צפויה (משוואת פישר); ריבית ריאלית = (1+n)/(1+i) − 1.

סוגי אינפלציה: ביקוש (demand-pull), עלויות (cost-push), מוניטרית; אינפלציה גבוהה פוגעת בנושים ובבעלי הכנסה קבועה.

עלייה בריבית המרכזית מייקרת אשראי, מקטינה השקעה וצריכה, וממתנת ביקוש וביקוש לאינפלציה.

ישראל היא כלכלה קטנה ופתוחה: ייבוא וייצוא מהווים נתח גדול מהתמ"ג, ולכן מושפעת מאוד מהסחר העולמי.

יתרות מטבע חוץ של בנק ישראל משמשות כרית ביטחון ליציבות השקל מול תנודות בשווקים.

שער חליפין: פיחות בשקל (שער גבוה יותר) מייקר ייבוא ומוזיל ייצוא; ייסוף עושה ההפך.

מדד המחירים לצרכן בישראל כולל סל סחורות ושירותים; בנק ישראל פועל ליעד יציבות מחירים (סביב 1%-3%).

הגירעון הממשלתי בישראל נמדד כאחוז מהתמ"ג; יחס חוב לתוצר הוא מדד לאיתנות פיסקלית.

התמ"ג לנפש משמש להשוואה בין-לאומית; ישראל ממוקמת גבוה יחסית ב-OECD אך עם פערי פריון במגזרים מסוימים.

גלובליזציה: תנועות הון חופשיות מגדילות השקעה זרה אך גם חשיפה לזעזועים חיצוניים ולמשברים עולמיים.

התפתחויות עולמיות (ריבית אמריקאית, מחירי אנרגיה, שיבושי שרשרת אספקה) עוברות לישראל דרך סחר, מחירים ושער חליפין.