משק הבית מול הוזלת התחבורה הציבורית והתלבטות על רכב
משפחת כהן: הכנסה פנויה 9,000 ש"ח בחודש, שכר דירה 4,000 ש"ח, ונותרו 5,000 ש"ח להוצאות שוטפות. הסל שלה כולל נסיעות בתחבורה ציבורית במחיר 6 ש"ח לנסיעה וארוחות מוכנות ב-40 ש"ח לארוחה. הסל הנוכחי: 300 נסיעות ו-80 ארוחות בחודש. משרד התחבורה מפעיל פיילוט ומפחית את מחיר הנסיעה ל-4 ש"ח, ללא שינוי במחיר הארוחות. במקביל מציעה להם השכנה למכור מכונית משומשת ב-45,000 ש"ח; עלותה השוטפת (דלק, ביטוח, טיפולים, חנייה ופחת) מוערכת ב-1,400 ש"ח בחודש, והמשפחה מעריכה שהמכונית תחסוך לה חלק מהנסיעות אך תוסיף נסיעות פנאי. שיעור הריבית על פיקדון לשנה הוא 4%. המשפחה אינה יכולה ללוות, וכל החלטה חייבת להתאים לתקציב החודשי.
1. שרטטו את קו התקציב לפני ואחרי ההוזלה (נקודות קיצון ושיפוע), וקבעו אם הסל הנוכחי עדיין אפשרי ומה קרה להכנסה הריאלית של המשפחה.
Read the worked answer
לפני ההוזלה (תקציב 5,000 ש"ח)
- מקסימום נסיעות: 5,000 / 6 = 833.3
- מקסימום ארוחות: 5,000 / 40 = 125
- שיפוע: 6/40 = 0.15− ארוחות לכל נסיעה נוספת (כלומר 15 ארוחות פחות לכל 100 נסיעות)
- בדיקת הסל: 300 × 6 + 80 × 40 = 1,800 + 3,200 = 5,000 - בדיוק על הקו.
אחרי ההוזלה ל-4 ש"ח
- מקסימום נסיעות: 5,000 / 4 = 1,250 (הקיצון על ציר הנסיעות מתרחק)
- מקסימום ארוחות: 125 ללא שינוי (הקיצון על ציר הארוחות נשאר)
- שיפוע חדש: 4/40 = 0.10− - הקו נעשה שטוח יותר, כלומר הנסיעות 'זולות' יותר במונחי ארוחות.
הסל הקיים: 300 × 4 + 80 × 40 = 1,200 + 3,200 = 4,400 ש"ח - נשארו 600 ש"ח פנויים.
הכנסה ריאלית: עלתה. אותו סל עולה פחות, ולכן המשפחה יכולה לצרוך יותר משני המוצרים (למשל 15 ארוחות נוספות, או 150 נסיעות נוספות). זו עלייה בכוח הקנייה שנובעת משינוי מחיר יחסי, גם ללא שינוי בהכנסה הנומינלית.
2. הסבירו כיצד מתפרקת תגובת המשפחה להוזלה להשפעת תחלופה ולהשפעת הכנסה, וקבעו מתי ייתכן שהמשפחה דווקא תפחית את מספר הנסיעות.
Read the worked answer
הפירוק
- השפעת תחלופה: הנסיעה זולה יותר ביחס לארוחה, ולכן המשפחה מחליפה ארוחות בנסיעות - התנועה לאורך קו התקציב החדש. הכיוון: יותר נסיעות.
- השפעת הכנסה: ההוזלה שקולה לעלייה בהכנסה הריאלית (600 ש"ח פנויים). עבור מוצר נורמלי, עלייה בהכנסה מגדילה את הצריכה - גם כאן יותר נסיעות.
מתי הכיוונים מתנגשים: ההשפעות מנוגדות רק אם הנסיעה היא מוצר נחותי - כלומר, כשהמשפחה מתעשרת היא דווקא מפחיתה צריכתו (למשל עוברת למונית או לרכב פרטי). במקרה כזה ייתכן מצב שבו השפעת ההכנסה החזקה גוברת על השפעת התחלופה, ומספר הנסיעות בתחבורה הציבורית דווקא יורד. זהו תרחיש אפשרי אך לא טיפוסי; ברוב המקרים שתי ההשפעות פועלות יחד בתחבורה ציבורית.
בדיקה אמפירית: ההכרעה אינה תיאורטית. צריך להתבונן בהתנהגות בפועל - אם הצריכה עולה בפחות מ-600/6 = 100 נסיעות נוספות, ייתכן שחלק מהרווח 'נבלע' במוצרים אחרים או בהשפעת הכנסה שלילית. בשאלה כזו אין תשובה נכונה ללא נתוני ביקוש.
3. העריכו אם כדאי למשפחה לרכוש את המכונית, תוך התחשבות בעלות החלופית של הכסף ובשינוי שחל במחיר התחבורה הציבורית.
Read the worked answer
עלות חודשית ישירה של המכונית: 1,400 ש"ח עלות החלופית של ההון: 45,000 × 4% = 1,800 ש"ח בשנה = 150 ש"ח בחודש עלות כלכלית כוללת: כ-1,550 ש"ח בחודש (וחשוב לוודא שהפחת אינו נספר פעמיים - אם 1,400 כבר כולל פחת, עלות ההון כבר מגולמת בו).
השוואה להוצאה היום: 300 נסיעות × 6 = 1,800 ש"ח לפני ההוזלה, ו-300 × 4 = 1,200 ש"ח אחריה.
המסקנה המשתנה:
- לפני ההוזלה: 1,550 < 1,800 - כלכלית, המכונית 'משתלמת' בפער קטן.
- אחרי ההוזלה: 1,550 > 1,200 - הפער הכלכלי התהפך לטובת התחבורה הציבורית, בפער של כ-350 ש"ח בחודש.
מה שהמספר אינו לוכד: המכונית מספקת נסיעות פנאי וגמישות (ערך שלא נמדד ב-1,200 ש"ח), אך גם סיכון (תקלות, תאונות), אי-נזילות של 45,000 ש"ח שיכולים לשמש כרזרבה, וקשיים בחנייה. המשפחה אינה יכולה ללוות - ולכן רכישה תכלה כמעט את כל נזילותה.
המלצה: אם השיקול היחיד הוא עלות נסיעות לעבודה, עדיף לוותר על המכונית after ההוזלה; אם הגמישות שווה יותר מ-350 ש"ח בחודש, הרכישה מוצדקת למרות עלותה הגבוהה.