יצואנית מכשור רפואי מול התחזקות השקל ופער ריביות
חברת 'מדיטק' מייצרת מכשור רפואי בישראל ומוכרת את כל תוצרתה ליצוא לארה"ב. מחיר המכירה קבוע בחוזה הוא 100 דולר ליחידה, והמכירות 20,000 יחידות בשנה. העלות המשתנה היא 300 ש"ח ליחידה, והעלויות הקבועות 1.2 מיליון ש"ח בשנה (רובן שכר מהנדסים). שער החליפין היה 3.70 ש"ח לדולר, ובשל זרימת הון זרה לבורסת תל אביב והתחזקות השקל ירד השער ל-3.40. במקביל ירדה הריבית בארה"ב, בעוד בנק ישראל מותיר את הריבית על 4.5%. מתחרים באירופה מוכרים מוצר דומה ב-95 דולר, והביקוש למוצר של מדיטק גמיש למדי (1.3-). ההנהלה שוקלת שלוש אפשרויות: להעלות את המחיר בדולרים ל-105, לגדר את החשיפה בחוזה עתידי לפי שער 3.55, או להעביר חלק מהייצור לקבלן משנה בחו"ל בעלות של 290 ש"ח ליחידה.
1. חשבו את הרווח השנתי בשער 3.70 ובשער 3.40, ומצאו את שער האיזון (break-even) של החברה.
Read the worked answer
בשער 3.70
- הכנסה ליחידה: 100 × 3.70 = 370 ש"ח
- רווח גולמי ליחידה: 370 − 300 = 70 ש"ח
- תרומה כוללת: 70 × 20,000 = 1,400,000 ש"ח
- רווח: 1,400,000 − 1,200,000 = +200,000 ש"ח
בשער 3.40
- הכנסה ליחידה: 340 ש"ח
- רווח גולמי ליחידה: 40 ש"ח
- תרומה כוללת: 800,000 ש"ח
- רווח: 800,000 − 1,200,000 = −400,000 ש"ח
שער האיזון
- דרוש: (100 × S − 300) × 20,000 = 1,200,000
- 100S − 300 = 60 → S = 3.60 ש"ח לדולר
המשמעות: ירידה של 8% בשער מחקה רווח של 200 אלף ש"ח והפכה אותו להפסד של 400 אלף - כל אגורה בשער שווה 20,000 ש"ח בשנה לחברה. מתחת ל-3.60 החברה מפסידה, ובשער 3.40 כל יחידה נוספת עדיין תורמת 40 ש"ח ולכן אין הצדקה לסגירה מיידית כל עוד המחיר בדולרים חיובי.
2. השוו בין שני המהלכים - העלאת המחיר ל-105 דולר מול גידור בשער 3.55 - וקבעו איזה מהם משאיר את החברה במצב טוב יותר. התייחסו לגמישות הביקוש ולמחיר המתחרים.
Read the worked answer
אפשרות א': העלאת מחיר ל-105 דולר (בשער 3.40)
- שינוי מחיר: +5%; גמישות 1.3- → שינוי כמות: −6.5% → 18,700 יחידות
- הכנסה ליחידה: 105 × 3.40 = 357 ש"ח
- תרומה: (357 − 300) × 18,700 = 1,065,900 ש"ח
- רווח: 1,065,900 − 1,200,000 = −134,100 ש"ח
- שימו לב: בדולרים ההכנסה דווקא ירדה (2.00 → 1.96 מיליון) כי הביקוש גמיש.
אפשרות ב': גידור בשער 3.55
- הכנסה ליחידה: 355 ש"ח, תרומה 55 × 20,000 = 1,100,000
- רווח: 1,100,000 − 1,200,000 = −100,000 ש"ח
השוואה
- גידור: הפסד 100 אלף; העלאת מחיר: הפסד 134 אלף - הגידור עדיף במעט, וגם ודאי יותר.
- שני המהלכים אינם מוציאים את החברה מההפסד, כי 3.55 ו-3.40 (בהתאמה) נמוכים משער האיזון 3.60.
שיקולים נוספים
- העלאת מחיר ל-105 מתקרבת למתחרים האירופאים (95 דולר) ומסכנת נתח שוק גם אחרי שהשער יתייצב; גמישות 1.3 מלמדת שהשוק רגיש, וההעלאה מקטינה הכנסה בדולרים.
- הגידור קובע את השער רק לתקופה מוגבלת ומותיר את הבעיה המבנית.
- שילוב אפשרי: גידור חלקי + המשך ייעול עלויות, ולא 'הימור' על מהלך אחד.
3. העבירו חלק מהייצור לקבלן משנה בעלות של 290 ש"ח ליחידה - האם זה משפר את המצב? ומהן ההשלכות המקרו-כלכליות של התחזקות השקל על האינפלציה ועל החשבון השוטף?
Read the worked answer
בחינת קבלן המשנה
- עלות משתנה חדשה: 290 ש"ח; תרומה ליחידה בשער 3.40: 340 − 290 = 50 ש"ח
- תרומה כוללת: 50 × 20,000 = 1,000,000 ש"ח
- רווח: 1,000,000 − 1,200,000 = −200,000 ש"ח - שיפור של 200 אלף לעומת המצב הנוכחי, אך עדיין הפסד.
- שער האיזון החדש: (100S − 290) × 20,000 = 1,200,000 → S = 3.50 - רגישות קטנה יותר לשער.
- הסתייגות: מעבר ייצור לחו"ל עלול לפגוע ב'תוצרת ישראל', בזמינות ובאיכות, ולכרסם ביכולת הפיתוח המקומית - יתרון אסטרטגי שאבדן שלו אינו מופיע ברווח השנתי.
השלכות מקרו-כלכליות של התחזקות השקל
- אינפלציה: יבוא ורכיבי יבוא זולים יותר → לחץ שלילי על מדד המחירים; זהו אחד הערוצים שבהם התחזקות השקל מסייעת לבנק ישראל. עם זאת, אם היצרנים המקומיים מגיבים בהורדת מחירים רק חלקית, ההשפעה חלקית.
- חשבון שוטף: היצוא נעשה יקר בדולרים והכנסות היצואנים נשחקות → ירידה ביתרת היצוא נטו; במקביל היבוא זול יותר ומתחזק. התוצאה הצפויה: הרעה במאזן הסחר.
- מי מרוויח: צרכנים, יבואנים, נוסעים לחו"ל, חברות שלוות דולרים. מי מפסיד: יצואנים, ענף התיירות, חברות שמוכרות לחו"ל בשקלים.
- תגובת מדיניות: בנק ישראל יכול להתערב בשוק המט"ח או להוריד ריבית - אך הורדת ריבית מול ריבית אמריקאית נמוכה עלולה להחליש את השקל דווקא כשהוא מתחזק בגלל זרימות הון.