הפירמה והשוק
הדומיין עוסק בהתנהגות הפירמה: פונקציית ייצור, עלויות בטווח קצר וארוך, מקסום רווח ומבני שוק - תחרות משוכללת, מונופול, אוליגופול ותחרות מונופוליסטית.
עלויות
- FC קבועות, VC משתנות, TC=FC+VC; וכן AFC=FC/Q, AVC=VC/Q, ATC=TC/Q.
- MC הוא השינוי ב-TC מיחידה נוספת. MC חותך את AVC ואת ATC בנקודת המינימום שלהן.
- חוק התפוקה השולית היורדת: בטווח קצר, כשגורם ייצור אחד קבוע, כל עובד נוסף מוסיף פחות תפוקה.
מקסום רווח
מגדילים תפוקה כל עוד MR>MC; הרווח מקסימלי ב-MR=MC. רווח כלכלי = TR−TC וכולל עלות אלטרנטיבית של הון הבעלים, ולכן רווח כלכלי אפס הוא עדיין רווח חשבונאי חיובי.
מבני שוק
- תחרות משוכללת: יצרן קטן, מוצר הומוגני, כניסה חופשית; P=MR, ובטווח ארוך P=ATC מינימום ורווח כלכלי אפס.
- מונופול: חסם כניסה ו-MR<P; מקסום ב-MR=MC, מחיר גבוה מהמחיר בתחרות וקיטון ברווחה (DWL).
- אוליגופול: מעט יצרנים ותלות הדדית (תורת המשחקים); תחרות מונופוליסטית: בידול מוצר עם כניסה חופשית.
דוגמה מחושבת
TC=100+2Q+0.5Q², ולכן MC=2+Q. בתחרות משוכללת עם P=12: 2+Q=12, כלומר Q=10. TR=120, TC=100+20+50=170, ולכן הרווח הוא −50 (הפסד). האם לסגור? AVC=2+0.5Q=7 בנקודה, והמחיר 12 גבוה מ-AVC, ולכן ממשיכים לייצר בטווח הקצר ומכסים חלק מהעלויות הקבועות.
מלכודות
בלבול בין רווח חשבונאי לכלכלי; חשיבה שהמונופול ממקסם מחיר (הוא ממקסם רווח); יישום P=MC בתנאי מונופול; שכחה שעלויות קבועות אינן משפיעות על MC; דילוג על בדיקת נקודת הסגירה.