המשק הישראלי והכלכלה העולמית
הדומיין בוחן את ישראל ככלכלה קטנה ופתוחה: סחר חוץ, מאזן תשלומים, שער חליפין, גלובליזציה והשוואה בינלאומית. שאלות בבגרות נוטות לשלב נתוני יצוא–יבוא עם ניתוח השפעות על השקל ועל הצמיחה.
מאזן התשלומים
החשבון השוטף = מאזן הסחר בסחורות + שירותים + תשלומי גורמי ייצור + העברות חד-צדדיות. עודף שוטף פירושו שהמשק מייצא יותר ממה שהוא מייבא נטו, וכניסת מט"ח לוחצת את השקל להתחזק. החשבון ההוני מתעד השקעות זרות ואשראי.
מאפייני המשק הישראלי
כלכלה קטנה ופתוחה עם יצוא של היי-טק, שירותים, תרופות ויהלומים, ולצדו יבוא אנרגיה ומוצרי צריכה. גילויי הגז (תמר, לווייתן) צמצמו את תלות האנרגיה ביבוא. ישראל חברה ב-OECD ובהסכמי סחר חופשי עם האיחוד האירופי וארה"ב. היצוא מהווה חלק ניכר מהתמ"ג, ולכן האטה עולמית מחלחלת אליה במהירות.
שער חליפין וגלובליזציה
פיחות בשקל מייקר יבוא ומסייע ליצואנים; ייסוף פוגע ביצואנים ומוזיל יבוא. גלובליזציה מגבירה תחרות ומורידה מחירים, אך חושפת את המשק לזעזושים חיצוניים. אינפלציה עולמית או עליית ריבית בעולם משפיעות על ישראל דרך היבוא, שער החליפין ותנועות הון.
דוגמה מחושבת
יצוא סחורות 70, יבוא סחורות 90 (גירעון 20); יצוא שירותים 60, יבוא שירותים 40 (עודף 20); תשלומי גורמי ייצור נטו −5; העברות +8. החשבון השוטף = −20+20−5+8 = +3, כלומר עודף. עודף כזה מגדיל את היצע המט"ח, לוחץ לייסוף השקל, ובנק ישראל עשוי לרכוש מט"ח כדי למתן את הלחץ.
מלכודות
ערבוב בין החשבון השוטף לתקציב הממשלה; חשיבה שייסוף תמיד טוב (הוא מוזיל יבוא אך פוגע ביצוא); שכחה שמאזן הסחר כולל גם שירותים; התעלמות מהשפעת הריבית העולמית על זרימות ההון.