חומות יריחו: נס, תהליך, או סיפור פולחני?
לקראת מבחן בגרות בנביאים (יהושע, 2 יח״ל) הביאה תלמידה כתבה פופולרית שטוענת שארכיאולוגים לא מצאו חומות מתקופת ההתנחלות ביריחו, ולכן סיפור יהושע ו׳ אינו היסטורי. הכיתה (28 תלמידים) התבקשה לכתוב תשובה של 250 מילים לשאלה: ׳האם סיפור נפילת חומות יריחו הוא תיאור היסטורי?׳ האילוצים: אסור לצטט מקורות חוץ־מקראיים; יש להבחין בין ׳המסר של הסיפור׳ לבין ׳השאלה ההיסטורית׳; יש להתייחס למספר שבע (שבעה כהנים, שבעה שופרות, שבעה ימים, שבע הקפות) ולפסוק ׳ותפל החומה תחתיה׳ (יהושע ו׳, כ׳). כמו כן יש להסביר מה תפקידה של שבועת יהושע על יריחו (ו׳, כ״ו) בסיפור. המורה הדגישה שאין צורך להכריע בעד או נגד הארכיאולוגיה, אלא להראות כיצד טיעון מקראי יכול לעמוד גם בלי הכרעה כזו. בזמן העבודה יש לעמוד על ההבדל בין תיאור נס לבין תיאור תהליך, והתשובה תוגש בכתב.
1. מה תפקידו של המספר שבע בסיפור, וכיצד הוא קשור לשאלת ההיסטוריות?
Read the worked answer
המספר שבע אינו קישוט. הוא מופיע בשישה: שבעה כהנים, שבעה שופרות, שבעה ימים, שבע הקפות ביום השביעי, ובכך הוא הופך את כיבוש יריחו מפעולה צבאית לטקס פולחני. הצבא אינו מפעיל כלי מצור; הכוהנים, השופרות וההקפות הם הכלים.
השלכה על שאלת ההיסטוריות: המספר שבע מלמד שהסיפור אינו מתעניין בפרטים טכניים של הנדסה צבאית, אלא בשאלה מי נותן את הארץ. אם הסיפור בנוי סביב סמליות פולחנית, ייתכן שהוא משמר זיכרון היסטורי כלשהו - אך אין זה מחייב שהפרטים הצבאיים יתארו את האירוע כפי שקרה.
ניסוח לבגרות: יש לומר שהמספר שבע מעיד על מגמת הסיפור, לא על ביטול השאלה ההיסטורית. הוא מסביר מדוע הסיפור מדגיש את אלוהים ולא את צבא ישראל; אך הוא אינו מוכיח שהמאורע לא התרחש, וגם אינו מוכיח שהתרחש בדיוק כך. זהו טיעון ספרותי, לא ארכיאולוגי.
2. נסחו תשובה של 250 מילים לשאלת ההיסטוריות, תוך הבחנה בין מסר להיסטוריה.
Read the worked answer
מהלך התשובה:
מה כתוב: ׳ותפל החומה תחתיה׳ (ו׳, כ׳). המילה ׳תחתיה׳ מציינת כיוון - החומה נפלה פנימה, ולא נפרצה מבחוץ. זהו פרט לשוני שיכול להתאים גם לרעידת אדמה, אך הטקסט אינו מזכיר רעידת אדמה; הוא מזכיר רק את השופרות ואת התרועה.
מה המסר: הסיפור מדגיש שהעיר נפלה בידי יהוה, לא בידי צבא ישראל. השבעה וההקפות הופכים את הכיבוש לטקס; שבועת יהושע (ו׳, כ״ו) קושרת את יריחו לגורל מיוחד - מי שיבנה אותה יאבד את בניו. זהו מסר של הקדשה, לא דוח צבאי.
מה השאלה ההיסטורית: האם היה אירוע צבאי כמתואר? על כך אין הטקסט עונה, מפני שהוא אינו נכתב כדוח חפירה. הארכיאולוגיה עשויה להעלות קשיים, אך היא אינה הכלי היחיד לקריאת הפרק.
מסקנה: התשובה לבגרות צריכה לומר: הסיפור הוא בעל מסר תיאולוגי ברור; השאלה אם היה בדיוק כך היא שאלה נפרדת, שאין לבלבל בינה לבין אמיתות המסר. אין להכריע מן הכתוב בעד או נגד הממצאים, אך אפשר להראות שהסיפור עצמו אינו תלוי באישורם.
3. מהו הסימן המקראי לכך שהסיפור מתאר תהליך ולא רק נס רגעי?
Read the worked answer
הסימן הבולט הוא הרצף בן שבעת הימים: ׳ויהי ביום השביעי ותקם משכימו לעלות השחר׳ (ו׳, ט״ו). הסיפור אינו מתחיל בנפילה; הוא בונה מתח דרך הקפות חוזרות, שתיקה, ואז תרועה. גם הוראת יהושע ׳לא תריעו׳ (ו׳, י׳) מדגישה את השליטה בזמן ובקול - כלומר, תהליך מבוקר.
סימן נוסף: המצור המתואר בפסוק א׳ - ׳ויריחו סגורה ומסוגרת מפני בני ישראל׳ - מציב מצב מתמשך, ולא רגע אחד. בתוך המצור הזה פועלת רחב, והשבועה לביתה (ב׳, י״ב-י״ד) נשמרת רק אחר כך (ו׳, כ״ה). כלומר, הסיפור כולו בנוי כשרשרת.
הסתייגות: הנפילה עצמה מתוארת ברגע אחד. לכן נכון לומר שהסיפור מתאר תהליך הכנה ארוך ששיאו נס רגעי; אין להחליף בין השניים. תשובה טובה תבחין בין משך הטקס לבין רגע הנפילה.