תיווך במקרקעין, זכויות וחובות המתווך
הדומיין בוחן את מקצוע התיווך כפעילות מוסדרת: מי רשאי לעסוק בו, מהן חובותיו כלפי הלקוח, כיצד נקבעים דמי התיווך ומהי סמכות המשמעת. המקור המרכזי הוא חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996.
רישוי
אין לעסוק בתיווך אלא בבעל רישיון מאת רשם המתווכים במשרד המשפטים. תנאי כשירות כוללים בגירות, היעדר הרשעה בעבירות מסוימות, בחינת הסמכה והשתלמות. מתווך חייב להציג את רישיונו, להחזיק ביטוח אחריות מקצועית ולנהל פנקס ורשומות.
חובות מהות
חובת נאמנות והגינות, גילוי נאות של מידע מהותי (ליקויים, בעיות רישום, היטלים), שמירה על סודיות, ואיסור ניגוד עניינים. ייצוג כפול של שני הצדדים מותר רק בהסכמה בכתב של שני הצדדים. אסור לקבל טובת הנאה מצד שלישי בלי גילוי.
דמי תיווך
ההתקשרות טעונה הסכם בכתב. התקנות קובעות שיעור מרבי, וגבייה מעל השיעור אסורה. מתווך זכאי לדמי תיווך אם היה הגורם המכריע בקשירת העסקה. הסכם בלעדיות צריך להיות בכתב, לתקופה מוגדרת, ואין בו כדי לגרוע מחובות הגילוי.
דוגמה
מתווך הציג דירה לקונה, הקונה חתמה על הסכם תיווך בכתב, ולאחר מכן רכשה ישירות מהבעלים. המתווך תבע דמי תיווך. אם הוכח שהמתווך היה הגורם המכריע-הקונה חייבת. אם לא היה הסכם בכתב, או שהמתווך פעל בשני הצדדים בלי הסכמה בכתב-התביעה תיכשל.
מלכודות
גבייה מעל התעריף; ייצוג כפול ללא כתב; תיווך בלי רישיון, שהוא עבירה ושולל שכר; הסתמכות על הסכם בעל פה; אי-גילוי טובת הנאה.